פיצויי הלנת שכר

הלנת שכר הינה תופעה פסולה אשר פוגעת בזכויות הבסיסיות של עובדים ופוגמת ביחסי העבודה התקינים. על מנת להילחם בתופעה זו, נחקק בישראל חוק הגנת השכר, המעניק לעובדים הגנות משפטיות במקרים בהם מעסיקים מפרים את חובתם לשלם את שכרם במועד. לפי החוק, עובדים שנפגעו מהלנת שכר זכאים לפיצויים כספיים מיוחדים מלבד השכר המגיע להם, כאמצעי הרתעה כנגד מעסיקים וזיכוי עובדים בפיצוי על הנזקים שנגרמו להם. במאמר זה נסקור לעומק את הנושא של פיצויי הלנת שכר – מתי עובדים זכאים להם, כיצד ניתן לתבוע אותם, מה הם כוללים ועוד.

מהם פיצויי הלנת שכר?

פיצויי הלנת שכר הינם זכות חשובה הקבועה בחוק הגנת השכר ונועדו להגן על עובדים מול מעסיקים המפרים את החובה הבסיסית לשלם שכר במועד. זכות זו כוללת פיצוי כספי בשיעורים משמעותיים וגמישות של בית הדין לעבודה בקביעת ההיקף המדויק של הפיצוי בהתאם לנסיבות.

מתי עובדים זכאים לתבוע פיצויי הלנת שכר?

הלנת שכר מתרחשת כאשר מעסיק אינו משלם במועד את מלוא השכר המגיע לעובד. על פי חוק הגנת השכר, מועד התשלום החוקי של שכר חודשי הוא עד היום התשיעי של החודש העוקב לחודש העבודה. אי תשלום השכר עד למועד זה ייחשב כהלנת שכר. כלומר, אם עובד אמור לקבל את משכורתו עבור חודש ינואר ב-9 לפברואר, ומשכורתו לא שולמה במלואה עד מועד זה – מדובר בהלנת שכר. גם אם עיכוב השכר הוא רק של כמה ימים, או שרק חלק מהשכר עוכב, מדובר בהלנת שכר האסורה על פי חוק.

רכיבי השכר שבגינם ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר

חשוב להדגיש שלא כל רכיבי השכר מוגנים תחת חוק הגנת השכר לעניין פיצויי הלנה. הגנת החוק חלה רק על שכר היסוד, גמול השעות הנוספות והפקדות המעסיק לקרן פנסיה. לעומת זאת, לא ניתן לתבוע פיצויי הלנה בגין רכיבים כמו מקדמות, חובות של העובד למעסיק, מיסי ארגון, קנסות מותרים או הפקדות של העובד עצמו לתוכניות פנסיה וגמל. במילים אחרות, ההגנה על עובדים מפני הלנת שכר מתמקדת ברכיבי הבסיס החיוניים של השכר, להם זקוקים העובדים למחייתם השוטפת.

כיצד ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר?

עובד ששכרו הולן זכאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולדרוש פיצויים מיוחדים מהמעסיק עקב כך. התביעה צריכה להיות מוגשת לבית הדין האזורי באזור בו פועל המעסיק, ולכלול את כל הפרטים הרלוונטיים כגון שם המעסיק, כתובתו, פרטי השכר שהולן והמסמכים הנדרשים כמו תלושי שכר, הסכם עבודה וכדומה. יש להקפיד על זיהוי מדויק של הנתבע, למשל בשמו המשפטי של התאגיד או בשמו האישי של בעל העסק ולא בשם המסחרי בלבד.

מועד הגשת התביעה ותקופת ההתיישנות הקבועה בחוק

לתביעת פיצויי הלנת שכר יש מגבלת זמן. ככלל, ניתן להגיש תביעה עד שנה מהיום בו היה אמור העובד לקבל את השכר שלא שולם. כאשר השכר שולם באיחור, יש להגיש את התביעה תוך 60 יום מקבלת התשלום המאוחר, או 90 יום באישור מיוחד של בית הדין לעבודה. אם לא הוגשה תביעה במסגרת הזמנים המוגדרת, חלה התיישנות על רכיב הפיצויים המיוחדים בגין ההלנה. עם זאת, הזכות לתבוע את השכר עצמו שלא שולם נשמרת למשך תקופה ארוכה יותר של 7 שנים.

מה ההיקף של פיצויי הלנת שכר ומה הם כוללים?

פיצויי הלנה אינם סכום קבוע או אחיד, אלא נתונים לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה במסגרת סמכותו הבלעדית לדון בתביעות מכוח חוק הגנת השכר. ההיקף המדויק של הפיצוי נקבע על ידי בית הדין בכל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות.

חישוב הפיצוי מתבצע לרוב על בסיס משך הזמן שחלף מהמועד בו אמור היה השכר להיות משולם. כך למשל, אם שולם השכר באיחור של שבוע, זכאי העובד לפיצוי בשיעור 5% מהשכר. לאחר מכן הפיצוי עולה ל-10% מהשכר עבור כל שבוע נוסף של פיגור, גם אם מדובר בפיגור חלקי.

בנוסף לפיצויים אלו, המעסיק יחויב בתוספות תשלום כגון:

• הפרשי הצמדה על השכר מיום הפירעון החוקי ועד לתשלום בפועל.
• תוספת של 20% על השכר שהולן.
• תוספת של 20% על כל הסכום עבור כל חודש נוסף של הלנה.

במקרים חריגים בהם המעסיק הלין את שכר המינימום של העובד, רשאי בית הדין לפסוק פיצויים גבוהים אף יותר.

הקטנה או ביטול הפיצויים בנסיבות מסוימות

על אף הכללים לחישוב הפיצויים שפורטו לעיל, לבית הדין סמכות רחבה להתאים את הפיצוי לנסיבות המקרה, כולל האפשרות להפחית או לבטל את הפיצויים בנסיבות מסוימות.

נסיבות אופייניות בהן ניתן להקטין או לבטל את הפיצויים כוללות:

• כאשר נקבע שהמעסיק פעל בתום לב ושגה בטעות בלתי מכוונת.
• כאשר הלנת השכר נבעה ממחלוקת בין הצדדים על זכאות העובד לרכיב מסוים, אך יתר רכיבי השכר שלגביהם לא הייתה מחלוקת שולמו במועד.

עם זאת, למרות החשיבות הרבה של פיצויי ההלנה ותרומתם להגנה על זכויות העובדים, המימוש בפועל של זכות זו מוגבל, בין היתר בשל חששות וקשיים של עובדים בנקיטת הליכים משפטיים נגד מעסיקיהם.

חשיבות הסיוע המשפטי למיצוי זכויות העובדים לפיצויי הלנת שכר

לנוכח המצב המתואר לעיל, ברור כי הגנה אפקטיבית על זכויות העובדים במקרי הלנת שכר, מחייבת הרבה יותר מעיגונן בחוק גרידא. נדרש גם סיוע משפטי נגיש ומקצועי לעובדים על מנת לממש את זכויותיהם הלכה למעשה.

ככל שיותר עובדים יהיו מודעים לזכויותיהם ויקבלו את הכלים והתמיכה למימושן, כך ייווצר לחץ גובר על מעסיקים לציית לחוק הגנת השכר. הדבר יסייע בהגברת האכיפה של החוק ויתרום לקידום של סביבת עבודה הוגנת יותר עבור כלל העובדים במשק.

כיצד עו"ד דיני עבודה יכול לסייע לעובדים במימוש זכויותיהם?

עורכי דין העוסקים בדיני עבודה ממלאים תפקיד מפתח בהקשר של גישור על הפער בין ההגנה המשפטית הרחבה שמעניק החוק לנפגעי הלנת שכר לבין המיצוי המוגבל שלה.
בכוחם לסייע לעובדים להתגבר על חששותיהם, לעמוד על זכויותיהם ולזכות בפיצוי המגיע להם במקרים של הלנת שכר.

לצורך כך, הם יכולים לספק לעובדים שנפגעו מהלנת שכר, שירותי ייעוץ משפטי, ייצוג בערכאות, סיוע בהכנת כתבי טענות ובאיסוף הראיות הנדרשות, ולתת להם את הכלים והתמיכה למיצוי מלוא זכויותיהם מול מעסיקים מפרי חוק. כך ייעוץ מקצועי מסייע לעובדים להתגבר על חששותיהם ולא לוותר על המגיע להם.

לסיכום

פיצויי הלנת שכר מהווים זכות חשובה ומשמעותית של עובדים שנועדה להגן עליהם מפני מעסיקים הפוגעים בחובתם הבסיסית לשלם שכר במועד. למרות ההגנה המשפטית הרחבה הקיימת בחוק, מימוש הזכות לפיצויים אינו מובן מאליו, בשל חששות וקשיים המונעים מעובדים רבים לתבוע את מעסיקיהם. על מנת לגשר על פער זה, חיוני שעובדים הסובלים מהלנת שכר יפנו לקבלת סיוע מעורך דין המתמחה בדיני עבודה. משרד עו"ד שי קמרי מזמין אתכם לפנות אליו לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי ויסודי בנושא זה, עם התחייבות לסודיות מוחלטת, כדי למצות את מלוא זכויותיהם, לזכות בפיצוי הראוי במקרה של הלנת שכר ולתרום בכך גם לאכיפת החוק ולשיפור תנאי ההעסקה הכלליים.